ה-SWG הוקם על ידי קבוצה של תסריטאים משפיעים, ביניהם ג'ון הווארד לוסון, סמואל אורניץ, לסטר קול, ריצ'רד קולינס ודלטון טרמבו, שלימים נודע כ"עשרת הוליווד". הם הקימו את גילדת כותבי המסך כדי לייצג את האינטרסים של תסריטאים ולנהל משא ומתן על חוזי עבודה עם אולפני סרטים. בתחילה, ה-SWG נתקל בהתנגדות של האולפנים, שנרתעו להכיר באיגוד ולנהל עמו משא ומתן. עם זאת, לאחר סדרה של שביתות ומחאות, ה-SWG הוכר לבסוף כאיגוד הרשמי של תסריטאים. ה-SWG החל לנהל משא ומתן על חוזים עם אולפנים לשיפור השכר של הסופרים, תנאי העבודה וזכויות היוצרים. עם הזמן, ה-SWG גדלה בהשפעה והצליחה לקבוע סטנדרטים מינימליים לחוזי תסריטאים, כולל קרדיטים, שעות עבודה ותמלוגים. ה-SWG גם מילא תפקיד חשוב במאבק ב"רשימה השחורה" של הוליווד בעידן "הפחד האדום" של שנות ה-40 וה-50, כאשר תסריטאים רבים הואשמו כאוהדים קומוניסטים והיו איסור עבודה. מיזוג עם ליגת הסופרים של אמריקה ויצירת ה-WGAW בשנת 1954 התמזגה גילדת כותבי המסך עם ליגת הסופרים של אמריקה, ארגון מניו יורק שייצג תסריטאים הפועלים בטלוויזיה, רדיו ומדיה אחרת. המיזוג הפגיש את שני הארגונים הללו תחת ישות אחת, גילדת הסופרים של אמריקה, וחיזק את כוח המיקוח שלהם מול אולפנים ומפיקים. לאחר המיזוג, הפער הגיאוגרפי וההבדלים בין תסריטאים הפועלים בתעשיית הקולנוע לבין אלו הפועלים בטלוויזיה ובמדיה אחרת הובילו ליצירת שני פרקים נפרדים: איגוד הסופרים של אמריקה מערב (WGAW) ואגדת הסופרים של אמריקה מזרח (WGAE). ה-WGAW מלוס אנג'לס הוא היורש הישיר של גילדת כותבי המסך וממשיך לייצג תסריטאים הפועלים בעיקר בתעשיית הקולנוע.