עשרת הוליווד, או עשרת הוליווד, היו קבוצה של תסריטאים, במאים ומפיקי סרטים שצוטטו בבוז לקונגרס ב-1947 בגלל שסירבו לענות על שאלות לגבי חברותם לכאורה במפלגה הקומוניסטית. הם נכנסו לרשימה השחורה של אולפני הקולנוע, ובכך סיימו למעשה את הקריירה ההוליוודית שלהם במשך שנים רבות. למרות שייתכן שלחברים הבודדים היו דעות פוליטיות שונות, הם קובצו יחד כעשרת ההוליוודים בשל יחסם הדומה בדיונים בקונגרס והרשימה השחורה שלהם על ידי תעשיית הקולנוע. חברי עשרת הוליווד היו: אלווה בסי - תסריטאי, סופר ועיתונאי בין יצירותיה הבולטות, בסי הייתה שותפה לכתיבת התסריט של "מטרה, בורמה!" (1945), סרט מלחמה בכיכובו של ארול פלין. הרברט ביברמן - במאי, תסריטאי ומפיק ביברמן עשה כמה סרטים, ביניהם "מלח הארץ" (1954), סרט דרמה העוסק בנושאים חברתיים וזכויות עובדים. לסטר קול - תסריטאי וחבר מייסד באגודת כותבי המסך קול תרם למעלה מ-40 תסריטים לאורך הקריירה שלו, כולל "אם היה לי מיליון" (1932), "האיש הבלתי נראה חוזר" (1940) ו"אף אחד לא יימלט" (1944). אדוארד דמיטריק - במאי ותסריטאי דמיטריק ביים סרטים כמו "רצח, מתוק שלי" (1944), "בפינה" (1945) ו"אש צולבת" (1947), שזכו להערכה רבה במיוחד. רינג לרדנר ג'וניור - סופר ועיתונאי לרדנר זכה בשני פרסי אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר עבור 'אשת השנה' (1942) ו'MAS*H' (1970). הוא גם כתב את התסריט של "לורה" (1944). ג'ון הווארד לוסון - תסריטאי, מחזאי וחבר מייסד באגודת כותבי המסך לוסון כתב את התסריטים לסרטים כמו "חסימה" (1938), "אלג'יר" (1938) ו"סמאש-אפ, סיפורה של אישה" (1947). אלברט מלץ - תסריטאי ומחזאי מלץ כתב את התסריטים ל"גאוות הנחתים" (1945), "הפוני האדום" (1949) ו"חץ שבור" (1950). הוא גם היה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר עבור "העיר העירומה" (1948). שמואל אורניץ - תסריטאי, סופר וחבר מייסד באגודת סופרי המסך אורניץ כתבה את התסריט לסרט "אנני היתומה הקטנה" (1932) וכתבה את התסריט של "אישה מסומנת" (1937), יחד עם בט דייויס. אדריאן סקוט - מפיק ותסריטאי סקוט שימש כמפיק ותסריטאי לסרטים כמו "רצח, מתוק שלי" (1944) ו"קורנרד" (1945), בבימויו של אדוארד דמיטריק. דלטון טרמבו - תסריטאי, סופר וחבר מייסד באגודת כותבי המסך טרמבו הוא אולי החבר המפורסם ביותר בעשרת הוליווד. הוא כתב את התסריטים ל"שלושים שניות מעל טוקיו" (1944), "חג רומאי" (1953) ו"ספרטקוס" (1960). טרמבו גם זכה בשני פרסי אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר עבור 'חג רומאי' (תחת שם בדוי) ו'האמיץ' (1956). המונח "הוליווד עשר" שימש על ידי כלי תקשורת ופרשנים כדי לתאר את עשרת הפרטים הללו כקבוצה, אך חשוב לציין שהם לא היו בהכרח קבוצה מאורגנת או מאוחדת על ידי אידיאולוגיה משותפת. חלקם היו חברים במפלגה הקומוניסטית, בעוד שאחרים היו פשוט אוהדי שמאל או החזיקו בדעות פוליטיות פרוגרסיביות. הטיפול בעשרת הוליווד היה אחת הדוגמאות הבולטות הראשונות לרשימה השחורה של הוליווד, שהשפיעה על אנשי מקצוע רבים אחרים בקולנוע שנחשדו בקשרים עם קומוניזם בתקופת הפחד האדום. הרשימה השחורה נמשכה עד תחילת שנות ה-60, כאשר במאים ומפיקים משפיעים החלו לגייס בפומבי אנשים שהיו בעבר ברשימה השחורה, וסייעו לסיים את הפרקטיקה המפלה הזו. הקשר בין עשרת הוליווד לגילדת כותבי המסך (SWG) נעוץ בעיקר בעובדה שכמה מחברי עשרת הוליווד היו תסריטאים משפיעים וחברים מייסדים של ה-SWG. גילדת כותבי המסך נוסדה בשנת 1933 כדי לייצג את האינטרסים של התסריטאים ולהגן על זכויותיהם מבחינת שכר, זיכויים ותנאי עבודה. החברים המייסדים של ה-SWG כללו את ג'ון הווארד לוסון, לסטר קול וסמואל אורניץ, שהיו גם חלק מעשרת הוליווד. כאשר ועדת הפעילות הלא-אמריקאית של בית הנבחרים (HUAC) פתחה בחקירה של האשמות של הסתננות קומוניסטית בהוליווד ב-1947, כמה מחברי איגוד כותבי המסך היו ממוקדים בגלל חברותם לכאורה במפלגה. הקומוניסטית או השקפותיהם הפוליטיות המתקדמות. חברי עשרת הוליווד זומנו להעיד בפני HUAC, וסירובם לענות על שאלות לגבי השתייכותם הפוליטית הוביל להדחה בשל זלזול בקונגרס ולרשימה השחורה שלהם על ידי אולפני הקולנוע. גילדת כותבי המסך עמדה בפני דילמה לגבי איך להגיב לרשימה השחורה של הוליווד ולטיפול בעשרת הוליווד. בעוד שחלק מחברי ה-SWG תמכו בעשרת הוליווד והתנגדו לרשימה השחורה, אחרים חששו מההשלכות על הקריירה שלהם ועל המוניטין של SWG אם הארגון ינקוט עמדה קשה מדי. בסופו של דבר, ה-SWG נקטה עמדה זהירה ולא הצליחה להגן באופן מלא על זכויות חבריה ברשימה השחורה. במהלך השנים, התפתחה גילדת כותבי המסך לאגדת הסופרים של אמריקה (WGA), שממשיכה לייצג תסריטאים ולהגן על זכויותיהם בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. המורשת של עשרת הוליווד והרשימה השחורה של הוליווד משמשת תזכורת לאתגרים שעמדו בפני התסריטאים בעבר ולחשיבותו של ארגון חזק שיתמוך בהם ויגן על זכויותיהם. הקריירה של אמנים אלה הושפעה מאוד מהרשימה השחורה של הוליווד, אך יצירותיהם ממשיכות להיות מוערכים ונלמדות בשל תרומתם להיסטוריה של הקולנוע.